החל מ- 1 בינואר 2018, מיושם תקן דיווח כספי בינלאומי מס’ 15 (IFRS) הכנסות מחוזים עם לקוחות (התקן גובש במסגרת פרויקט תאימות עם התקינה האמריקאית אשר פרסמה תקן מקביל). התקן החדש מחליף את התקנים IAS 18 הכנסות ו – IAS 11  חוזי הקמה, והפרשנויות להם (SIC-31 , וכן IFRIC- 13,15,18) התקן קובע את עיתוי ההכרה ואופן המדידה של הכנסות מלקוחות, התקן חל על כל החוזים עם לקוחות לפיהם מועברים סחורות או שירותים, ביצוע עבודות הקשורות לחוזי הקמה וכן הקניית זכות שימוש בקניין רוחני שאינם בתחולת IFRS16.

התקן מבוסס על הגישה המאזנית ועיקרון הליבה שלו הינו שיש להכיר בהכנסה מחוזים עם לקוחות בדרך המשקפת העברת שליטה בסחורות או בשירותים המסופקים ללקוחות. ההכנסה תוכר כאשר השליטה בסחורות או בשירותים מועברת ללקוח, דהיינו, העברת שליטה למעשה היא ה”טריגר” לגריעת הנכס – הסחורה או ה”שירותים” מהמאזן של המעביר.

ההכרה בהכנסה יכולה להיות בנקודת זמן אחת או על פני זמן (מותנה באופן העברת השליטה). בכדי לכוון ולהקל ביישום עקרון הליבה (עיתוי ההכרה בהכנסה וסכומה), התקן כולל חמישה שלבים להכרה ומדידת ההכנסות.

התקן דן באופן רחב על כל אחד משלבי ההכרה והמדידה של ההכנסות מחוזים עם לקוחות, ודן באופן תמציתי על הטיפול החשבונאי הנדרש בעלויות להשגת חוזה ועלויות לקיום החוזה.

מנקודת מבט של התקן יש שני תהליכים נפרדים:

• תהליך הכרה בהכנסה עם קיום מחויבות הביצוע.
• תהליך זקיפה לרווח או הפסד של העלויות שנוצרו בקיום מחויבות הביצוע (והתייחסות נפרדת לעלות השגת חוזה ועלות לקיום חוזה).

כמו כן, התקן כולל דרישות גילוי שמטרתן לספק למשתמשים בדוחות הכספיים מידע מקיף לגבי המהות, הסכום, העיתוי וחוסר הוודאות של הכנסות ותזרימי מזומנים הנובעים מחוזים עם לקוחות.