לוח הבקרה
הרצאות
מבחנים
כל השאלות
תקנים
תקן דיווח כספי (IFRS) מספר 5 (להלן: “התקן”) עוסק:
א. בטיפול החשבונאי בנכסים בלתי שוטפים מוחזקים למכירה (או קבוצות של נכסים המסווגות כמוחזקות למכירה, להלן קבוצות מימוש).
ב. בהצגה וגילוי של פעילויות שהופסקו.
בהתאם לתקן נכסים (או קבוצות מימוש) אשר מקיימים את הקריטריונים לסיווגם כמוחזקים למכירה (והם בתחילת המדידה של התקן) ימדדו לפי הנמוך מבין הערך בספרים לבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה.
נזכור כי ירידת ערך נכסים לא שוטפים לזמן ארוך בגין רכוש קבוע, נכסים בלתי מוחשיים ועוד, מטופלת במסגרת תקן חשבונאות בינלאומי 36, בהתאם לתקן 36 הנכסים לא יוצגו בערך העולה על סכום בר ההשבה שלהם. סכום בר השבה של נכס או יחידה מניבת מזומנים הוא הגבוה מבין שווי הוגן נטו לבין שווי השימוש בו, ולכן הסכום בר ההשבה כהגדרתו אמור לשלב את העובדה שהם ימומשו (שווי מימוש – שווי הוגן נטו). לפיכך, נשאלת השאלה מדוע נדרש תקן נפרד לנכסים בלתי שוטפים מוחזקים למכירה?
התשובה לכך מתחלקת, ככל הנראה לסיבות הבאות:
- תקן 36 אינו עוסק בהצגה וסיווג הנכס לזמן קצר מספק והמידע חשוב מבחינת יחסים פיננסים ועוד.
- הטיפול החשבונאי ממועד הסיווג עד למימוש.
- קבוצת מימוש אינה מהווה בהכרח יחידה מניבה מזומנים (אלא קבוצה שממומשת יחד במכירה בעסקה אחת).
לסיכום, התקינה הבינלאומית בדעה כי הסדרת קריטריונים לסיווג פריטים מזמן ארוך לזמן קצר (נכסים לזמן ארוך מוחזקים למכירה וקבוצות מימוש) תספק מידע שהוא מידע שימושי למשתמשים ויעזור להם להעריך את הסכום, העיתוי והוודאות של תזרימי המזומנים החזויים.