ביום 1.1.2013 רכשה חברה א’ 8,000 מתוך 10,000 מניות של חברה ב’ לפי מחיר של 60 ₪ למניה (מחיר המהווה את השווי ההוגן של המניה). זכויות שאינן מקנות שליטה מחושבות לפי שווי הוגן. נכון למועד הרכישה, ההון העצמי של חברה ב’ הסתכם ל- 430,000 ₪, והשווי ההוגן של הנכסים המזוהים נטו בחברה ב’ תאם לערכם הפנקסני.

ביום 1.4.2013 הנפיקה חברה א’ 10,000 אופציות תמורת סך של 50 ₪ לכל אופציה. כל אופציה ניתנת להמרה למניה אחת של חברה א’ תמורת 120 ₪ לאופציה. 30% מהאופציות הונפקו לחברה ב’ ויתרת האופציות הונפקו לחיצוניים.

ביום 31.12.2013 חברה ב’ המירה 1,000 אופציות למניות וחיצוניים המירו 5,000 אופציות למניות.

נתונים נוספים:

1. חברה א’ מודדת את ההשקעה בחברה ב’ בדוחותיה הכספיים הנפרדים בהתאם למודל העלות.
2. ההון העצמי של חברה א’ בהתאם לדוחותיה הכספיים הנפרדים ליום 31.12.2013 הינו 1,000,000 ₪.
3. ההון העצמי של חברה ב’ בהתאם לדוחותיה הכספיים העצמאיים ליום 31.12.2013 הינו 580,000 ₪.
4. השווי ההוגן של אופציה אחת שהנפיקה חברה א’ ליום 31.12.2013 הינו 75 ₪.

מהו ההון המיוחס לבעלים של החברה האם ומהו ההון המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה שיכללו בדוחות הכספיים המאוחדים של חברה א’ ליום 31.12.2013?

1. הון בעלים – 790,000 ₪, זשמ”ז – 135,000 ₪.
   
2. הון בעלים – 1,120,000 ₪, זשמ”ז – 150,000 ₪.
   
3. הון בעלים – 844,000 ₪, זשמ”ז – 81,000 ₪.
   
4. הון בעלים – 934,000 ₪, זשמ”ז – 141,000 ₪.
   
5. הון בעלים – 775,000 ₪, זשמ”ז – 150,000 ₪.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט