פתרון

היגד 1 בלבד.

היגד 1 נכון – אגרות החוב מטופלות בשיטת הריבית האפקטיבית ולכן נמדדות לפי הערך הנוכחי של יתרת ההתחייבות אותו מוצאים ע”י היוון תשלומי האג”ח בריבית השוק במועד ההנפקה. ככל שאורך חיי האג”ח מתקדם כך ההתחייבות מתקרבת לערך הפארי, עד שבמועד הפירעון הסופי ההתחייבות שווה לערך הפארי. לכן, בכל השנה ההפרש הזמני בין האג”ח בספרים והאג”ח למס הכנסה קטן עד שבמועד הפירעון הסופי ההפרש הוא אפס.

היגד 2 לא נכון – במועד סיום אורך החיים השימושיים של המכונה ההפרש הזמני אכן מתאפס, אולם יתכן שההפרש הזמני יתאפס גם בשל מכירת המכונה.

היגד 3 לא נכון – בתחילת השנה ישנה התחייבות מס נדחה בגין ההשקעה בני”ע זמינים למכירה. משמעות הדבר שההשקעה בספרים גבוהה מההשקעה למס הכנסה. בסוף השנה ישנו נכס מס נדחה ומשמעות הדבר היא שההשקעה בספרים נמוכה מההשקעה למס הכנסה. מכיוון שההשקעה למס הכנסה לא השתנתה והיא מוצגת לפי עלות, בהכרח הייתה ירידת ערך של ההשקעה בספרים, כך שבסוף השנה היא מוצגת מתחת לעלותה המקורית. אם היו ראיות לירידת ערך היה על החברה לאפס את קרן ההון בגין ני”ע זמינים למכירה ואת יתרת ירידת הערך להכיר כנגד הפסד הון. במצב כזה, ביטול המס הנדחה בגובה 7,000 ₪ נרשם כנגד שינוי הוני ויתרת השינוי בסך 12,000 נרשמת כנגד שינוי במס. עם זאת, אילו לא היו ראיות לירידת ערך אז כל ירידת הערך נרשמת כנגד קרן הון ובהתאמה כל השינוי במס הנדחה ירשם כנגד שינוי הוני.