פתרון

חברות א’ ו- ב’ שולטות במשותף בחברה, מכיוון שהחלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות בחברה אינן יכולות להתקבל ללא הסכמתן.

התשובה מבוססת על סעיף ב8 ל- IFRS 11 וכן על הדוגמאות ליישום המובאות מיד אחריו:

ב8. בנסיבות אחרות, להסדר החוזי דרוש יחס מינימאלי של זכויות ההצבעה כדי לקבל החלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות. כאשר היחס המינימאלי שנדרש של זכויות ההצבעה יכול להיות מושג על ידי יותר משילוב אחד של הצדדים המסכימים יחד, הסדר זה אינו הסדר משותף, אלא אם כן ההסדר החוזי קובע איזה צדדים (או שילוב של צדדים) נדרשים להסכים פה אחד להחלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות של ההסדר.

דוגמה 1

נניח ששלושה צדדים מייסדים הסדר: ל-א’ יש 50% מזכויות ההצבעה שבהסדר, ל-ב’ יש 30% ל-ג’ יש 20%. ההסדר החוזי שבין א’, ב’ ו–ג’ קובע שלפחות 75% מזכויות ההצבעה נדרשות כדי לקבל החלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות של ההסדר. למרות שא’ יכול לעצור כל החלטה, הוא אינו שולט על ההסדר מאחר שהוא צריך את הסכמתו של ב’. התנאים של ההסדר החוזי שלהם הדורשים לפחות 75% מזכויות ההצבעה כדי לקבל החלטות לגבי הפעילויות רלוונטיות, יוצרים למעשה מצב של-א’ ו-ב’ יש שליטה משותפת על ההסדר מאחר שהחלטות לגבי הפעילויות רלוונטיות של ההסדר לא יכולות להתקבל ללא הסכמה של א’ ו-ב’ יחד.