חברת סטארט בע”מ (להלן – “החברה“) החליטה לחלק רכוש קבוע כדיבידנד לבעלי מניותיה (החברה היא בבעלות בעלי מניות מהציבור ואף בעל מניות יחיד אינו שולט על בחברה).

להלן חילופי הדברים שהושמעו בישיבת הנהלת החברה:

היגד 1: יוסי (עוזר חשב בחברה) – “חלוקה שכזו אינה נחשבת כהתחייבות פיננסית, מאחר ולא מדובר בחלוקת מזומן ומשכך אין ליצור התחייבות בדוחות הכספיים. רק בעת החלוקה יש לגרוע את הרכוש הקבוע כנגד דיבידנד”.

היגד 2: שלומי (החשבונאי הראשי) – “יש להכיר בהתחייבות  בהתאם לשווי הפנקסני של הרכוש קבוע בספרים, מאחר שזו העלות שתידרש לחברה כדי לסלק את התחייבותה. בעת החלוקה בפועל הפער בין הערך בספרים לשווי הוגן ייזקף לרווח או הפסד.”

היגד 3 הלל (חשב החברה) – “יש להכיר בהתחייבות בהתאם לשווי ההוגן של הרכוש הקבוע,  ובסוף כל תקופת דיווח ובמועד הסילוק יש להתאים את יתרת ההתחייבות בגין דיבידנד לשלם כנגד ההון בהתאם לשינויים בשווי ההוגן של הרכוש הקבוע.”

היגד 4 דניאל (מנכ”ל החברה) – “חשוב לזכור שבעת החלוקה בפועל, אם קיים הפרש בין הערך בספרים של הנכסים שחולקו לבין הערך בספרים של הדיבידנד לשלם הוא יוכר ברווח או הפסד”.

אילו מבין ההיגדים שלעיל נכונים?

1. רק היגדים 3 ו-4 נכונים.
2. רק היגד 1.
3. רק היגד 4.
4. רק היגד 3.
5. רק היגדים 2 ו-4 נכונים.

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט