חברה א’ (להלן – “החברה”) עוסקת בתחום הנדל”ן. הנכס העיקרי שלה הינו קרקע המצויה במישור החוף ואשר הושכרה למפעל של חברה ב’ שהינה חברה בת של החברה (להלן ביחד – “הקבוצה”). על פי מדיניותה החשבונאית של הקבוצה,  קרקע שמהווה נדל”ן להשקעה מטופלת לפי שיטת השווי ההוגן, וקרקע שמהווה רכוש קבוע מטופלת בהתאם למודל ההערכה מחדש. בעקבות עליות בשיעורי הריבית במשק, בחנה החברה את הצורך בביצוע ירידת ערך של הקרקע. (בחר/י את התשובה הנכונה ביותר):

1. הקרקע נמדדת לפי שווי הוגן ולכן אין צורך בבחינת ירידת ערך מעבר לעדכון השוטף של השווי ההוגן שלה
2. עליות בשיעורי הריבית במשק (בפרט אם מדובר בריבית חסרת סיכון) לא מהוות טריגר לבחינת ירידת ערך של הקרקע
3. בחינת ירידת ערך של הקרקע תחושב בהכרח על בסיס היוון תזרימי המזומנים שמפיק המפעל שיושב על הקרקע (כיחידה מניבת המזומנים הקטנה ביותר)
4. בחינת ירידת הערך לא תיעשה בהכרח על בסיס השימוש בקרקע בפועל (לצרכי המפעל)
5. הערכת שווי הקרקע צריכה להיעשות על ידי מעריך שווי חיצוני ובלתי תלוי
6. אף תשובה אינה נכונה

כל הזכויות שמורות © [אוניברסיטת תל אביב]

בנתוני שאלה 4 לעיל, שוקלת הקבוצה לפנות את המפעל מהקרקע ולהשכיר את הקרקע לחיצוניים. לצורך ביצוע תהליך זה, תצטרך הקבוצה להשקיע עלויות המרה בעתיד. (בחר/י את התשובה הנכונה ביותר):

1. החברה צריכה לבחון את שווי הקרקע לפי מצבה הנוכחי בתאריך המאזן (מבלי לקחת בחשבון השקעות הוניות שנדרשות לצורך ההמרה כאמור)
2. בחישוב השווי ההוגן של הקרקע תוכל החברה / מעריך השווי מטעמה לקחת בחשבון את התוכנית העתידית, לרבות ההשקעות ההוניות הנדרשות לצורך כך
3. במידה ולמפעל אין ערך בנפרד אם יפורק מהקרקע, יש להוסיף את שוויו ההוגן בנוסף לשווי ההוגן של הקרקע (שתימדד בנפרד בהתחשב בתוכנית הצפויה) כדי לקבוע את ערכם במאזן
4. במקרה ולמפעל אין ערך בנפרד אם יפורק מהקרקע, לשווי ההוגן של הקרקע (שתימדד בנפרד בהתחשב בתוכנית הצפוייה) אין להוסיף את שווי המפעל כדי לקבוע את ערכם במאזן
5. תשובות ב’ ו- ד’ נכונות
6. אף תשובה אינה נכונה

כל הזכויות שמורות © [אוניברסיטת תל אביב]