בפרסום של לשכת רואי החשבון בנושא הערכות שווי למטרות דיווח כספי צוין כי:

“על מעריך השווי להשתמש בגישות ושיטות להערכת השווי המתאימות להתקשרות לביצוע הערכת השווי”.

במחלקה הכלכלית של משרד רואי החשבון בו הינך שותף התפתח דיון בין רואי החשבון במשרד. עיקר הויכוח היה על המאפיינים של 3 השיטות הבאות להערכת שווי הון עצמי של חברות:

1. שיטת השווי הנכסי הנקי (NAV-Net Assets Value).
   
2. היוון תזרימי המזומנים העתידיים – Discounted Cash-Flows) DCF).
   
3. שיטת מכפיל הרווח התפעולי בהתבסס על הדוחות הכספיים (ללא התאמה כלשהי לרווח התפעולי החשבונאי).
   

להלן מספר היגדים המבוססים על העמדות של רואי החשבון במשרדך:

היגד 1: ברמה העקרונית תוצאת הערכת שווי הון עצמי בשיטת מכפיל הרווח התפעולי עשויה להיות מושפעת מבחירת המדיניות החשבונאית אותה מיישמת החברה נשוא הערכת השווי, בעוד שתוצאת הערכת שווי הון עצמי בשתי השיטות האחרות לא תהיה מושפעת מבחירת המדיניות החשבונאית אותה מיישמת החברה נשוא הערכת השווי.

היגד 2: הביטוי לשווי הנכסים העודפים של חברה נשוא הערכת שווי הון עצמי בכל 3 השיטות יהיה זהה.

היגד 3: תוצאת הערכת שווי הון עצמי בכל 3 השיטות עשויה להיות מושפעת משיעור המס החל על החברה נשוא הערכת השווי.

היגד 4: הערכת שווי הון עצמי בשיטת מכפיל רווח תפעולי (אשר כולל בתוכו רווחי שערוך נדל”ן להשקעה) שכיחה בעיקר בחברות בענף הנדל”ן המניב.

סמן את התשובה הנכונה ביותר מבין האפשרויות הבאות:

1. רק היגדים 1, 2 ו-3 נכונים.
   
2. רק היגדים 1 ו-2 נכונים.
   
3. רק היגדים 2, 3 ו-4 נכונים.
   
4. רק היגדים 2 ו-3 נכונים.
   
5. רק היגדים 2 ו- 4 נכונים.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט