דירקטוריון חברת דרום אמריקה בע”מ (להלן – “החברה“) התכנס על מנת לדון ולאשר תכנית תשלום מבוסס מניות למנהלים בכירים בחברה. בפני הדירקטוריון קיימות שתי חלופות:

1. מענק הוני: הענקת 1,000 אופציות למימוש ל- 1,000 מניות של החברה תמורת תוספת מימוש של 5 ₪ למניה.
   
2. מענק התחייבותי: הענקת מזומן בסך השווה לשווי הפנימי של 1,000 מניות של החברה במועד מימוש המענק. השווי הפנימי משמעו מחיר מניית החברה במועד המימוש בניכוי תוספת מימוש בסך של 5 ₪ למניה.
   

כל אחד מהמנהלים הבכירים יהיה זכאי למענק בתנאי שימשיך לעבוד בחברה במשך 3 שנים ממועד ההענקה.

להלן טענות שנשמעו בישיבת הדירקטוריון ביחס להשלכות החשבונאיות של שתי חלופות המענק
ובהינתן שאין צפי לעזיבת מנהלים בכירים:

דירקטור א’: אני מעריך שמחיר מניית החברה יירד בשנים הקרובות. לכן, אם נבחר במענק התחייבותי ומחיר המניה אכן יירד, הוצאות השכר של החברה הנובעות מהמענק יהיו נמוכות יותר ביחס למענק ההוני ועקב כך ההון העצמי יקטן בשיעור נמוך יותר ביחס למענק הוני.

דירקטור ב’: אני מציע שאם נחליט על הענקת מענק התחייבותי נקבע שבסמכות הדירקטוריון לבצע פדיון מוקדם של המענק תמורת השווי הפנימי של 1,000 מניות נכון למועד הפדיון. כך, אם נעריך במהלך תקופת ההבשלה שמחיר המניה צפוי לעלות, נוכל לבצע פדיון מוקדם וכך נמנע מהגידול הצפוי בסך הוצאות השכר בגין המענק.

דירקטור ג’: בחלופת המענק ההוני, אם מחיר המניה בתקופה ממועד ההבשלה ועד מועד הפקיעה יהיה נמוך מ- 5 ₪ המנהלים הבכירים יבחרו שלא לממש את המענק ואז בכל מקרה האופציות יפקעו והחברה תאפס את הוצאות השכר שהוכרו.

מי מבין הדירקטורים צודק?

1. דירקטור ב’.
   
2. דירקטור א’.
   
3. דירקטור ג’.
   
4. דירקטור א’ ו-ב’.
   
5. כל הדירקטורים טועים.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט