חברת אומגה בע”מ (להלן – “החברה“) עוסקת בייבוא, ייצור ומכירה של רכבי יוקרה. החברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
להלן חלק מביאור ההפרשות של החברה כפי שנכלל בדוחותיה הכספיים המאוחדים לשנת 2016:
שיקום סביבתי |
הפרשה לחוזה מכביד |
תביעות משפטיות |
הפרשה בגין שינוי מבני |
סך הכול |
|||
מיליוני ₪ |
|||||||
יתרה ליום 1 בינואר 2016 |
10 |
14 |
58 |
12 |
94 |
||
תנועה במהלך השנה: |
|||||||
זקיפה לדוח רווח או הפסד: | |||||||
הפרשות נוספות |
4 |
4 |
6 |
– |
14 |
||
גידול הנובע מחלוף הזמן |
2 |
– |
– |
– |
2 |
||
תוספות כתוצאה מחברה שאוחדה לראשונה |
– |
3 |
15 |
– |
18 |
||
סכומים ששולמו במהלך השנה |
(3) |
(2) |
(9) |
(12) |
(26) |
||
יתרה ליום 31 בדצמבר 2016 |
13 |
19 |
70 |
– |
102 |
להלן מספר היגדים בקשר לביאור המתואר לעיל:
היגד I – שיעור ההיוון שנלקח לצורך חישוב הערך הנוכחי של השיקום הסביבתי שנדרשת החברה לבצע משקף, בין היתר, את סיכון האשראי של החברה, ומשתנה בין חברות שונות הפועלות באותו שוק עבור מחויבות דומה.
היגד II – לחברה קיים נכון ליום 31.12.2016 הסכם לרכישת רכבים מסוג פורסה (להלן – “היצרן“) אשר נחתם בתחילת שנת 2016. על פי ההסכם, בשנת 2017 החברה תרכוש 20 רכבים תמורת סכום מסוים. בשל ירידה במחירי החומרים לייצור רכבים אשר חלה בשנת 2016, מחיר הרכישה הממוצע של רכב פורסה על ידי יבואני רכב המקובל בשוק יצרני הרכבים ליום 31.12.2016 ירד משמעותית מחודש פברואר 2016. עם זאת, מחיר המכירה של כל רכב פורסה ללקוח הסופי ליום 31.12.2016 עדיין גבוה ממחיר הרכישה שנקבע בהסכם בין החברה לבין היצרן. ייתכן כי התוספת להפרשה לחוזה מכביד שהוכרה בשנת 2016 נבעה מהסכם זה.
היגד III – בשנת 2016 רשמה החברה בדו”ח על הרווח הכולל המאוחד הוצאות בגין תביעות משפטיות בסך 12 מיליון ₪ והכנסות משיפוי מצדדים שלישיים, בגין אותן תביעות, בסך 6 מיליון ₪. בנוסף, בדוח על המצב הכספי המאוחד של החברה ליום 31.12.2016, נרשמה הפרשה לתביעות משפטיות בסך 88 מיליון ₪ ונכס שיפוי מצדדים שלישיים, בגין אותן תביעות, בסך 18 מיליון ₪.
היגד IV – החברה צמצמה משמעותית את מחלקת השיווק במהלך שנת 2015, וכתוצאה מכך, ביטלה סך של 155 משרות קיימות של עובדים פעילים. הוחלט כי 30 עובדים יישארו לעבוד בחברה, אך יתר העובדים נדרשו לעזוב את החברה בתחילת שנת 2016, וזאת בהתאם להסכם פרישה מרצון שנחתם עם החברה בשנת 2015 (להלן: “ההסכם“). סה”כ העלויות הצפויות בקשר לתשלום הפיצויים שנקבעו במסגרת ההסכם הסתכמו ל- 10 מיליון ₪ (מעבר לתשלומי פיצויים אשר החברה מחויבת לשלם על פי חוק), ושולמו בפועל בשנת 2016, וכן, סכום נוסף של 2 מיליון ₪ הוקדש להכשרת העובדים שנותרו בחברה, על מנת להכין אותם לתפקידם החדש בחברה (הסכום שולם במלואו בשנת 2016).
אילו מבין ההיגדים הנ”ל הנכונים ביותר בהתאם להוראות תקן חשבונאות בינלאומי 37 וביחס לביאור ההפרשות הנ”ל?
-
כל ההיגדים אינם נכונים.
-
רק היגד I.
-
רק היגד II.
-
רק היגד III.
-
רק היגד IV.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
פתרון כל ההיגדים אינם נכונים. היגד I לא נכון – על פי סעיף 47 ל-IAS 37 , שיעור ההיוון משקף הערכות שוק שוטפות לגבי ערך הזמן של הכסף והסיכונים הספציפיים להתחייבות בלבד, ללא השפעה של סיכון האשראי הספציפי של החברה. היגד II לא נכון – על פי סעיף 10 ל- IAS 37, ההגדרה של חוזה מכביד היא: “חוזה שהעלויות הבלתי נמנעות לצורך עמידה במחויבות על פי החוזה עולות על ההטבות הכלכליות החזויות להתקבל על פיו”. במקרה המתואר, בכל מקרה מחיר המכירה גבוה ממחיר רכישת הרכב, ולכן לא מדובר בחוזה מכביד. היגד III לא נכון – על פי ס’ 53 ו-54 לתקן, נכס יוצג בנפרד מההפרש במאזן, אך ניתן להציג הוצאות בגין ההפרשה בדוח רווח והפסד בניכוי ההכנסות משיפוי. במקרה זה, ההיגד אינו נכון מכיוון שביאור מתייחס רק להפרשה ולא לנכס שיפוי. במאזן, תופיע בהכרח הפרשה בסך 70 מיליון ₪. בדוח רווח והפסד ייתכן ויופיעו הוצאות הנמוכות מ-6 מיליון ₪, אך לא גבוהות יותר. היגד IV – על פי ס’ 81 לתקן, תשלומים בגין הכשרת עובדים שעברו תפקיד בעקבות השינוי המבני לא ייכללו במסגרת ההפרשה לשינוי מבני.