בדיון מקצועי שנערך במשרד רואי החשבון גודס, גרשון ושות’ בקשר ליישום תקן דיווח כספי בינלאומי 13 (להלן: “התקן“) הושמעו הדעות וחילופי הדברים הבאים:

1. רו”ח אוחיון: “השווי ההוגן הוא התמורה שמשתתף שוק היה מקבל תמורת הנכס בעסקה רגילה בשוק הכדאי ביותר”.
   
2. רו”ח סמית: “בחישוב שווי הוגן של התחייבות פיננסית יש לבחון האם ישנו מאפיין דרישה, שכן אם סכום ההתחייבות נתון לדרישה מיידית אזי שהשווי ההוגן הינו הסכום שנתון לדרישה”.
   
3. רו”ח רנדל: “שווי הוגן הוא מחיר כניסה, הוא אינו כולל עלויות עסקה אך כולל עלויות הובלה לשוק העיקרי”.
   
4. רו”ח פארגו: “כאשר מבצעים הערכת שווי באמצעות שימוש בשיטת היוון תזרימי מזומנים עתידיים (DCF) יש להביא בחשבון כמה שיותר נתונים המסווגים לרמה 1 בהתאם לדרישות התקן. בנוסף, יש לסווג את הערכת השווי בכללותה לרמה מסוימת (2, 1 או 3) וזאת לפי המדרג הנמוך ביותר של נתון שהוא משמעותי למדידה בכללותה”.
   

סמן את הטענה הנכונה ביותר מבין הטענות שלעיל:

1. טענותיהם של רו”ח סמית ורו”ח פארגו נכונות.
2. טענותיהם של רו”ח אוחיון ורו”ח פארגו נכונות.
3. טענותיהם של רו”ח סמית ורו”ח רנדל נכונות.
4. טענתו של רו”ח רנדל נכונה.
5. כל הטענות אינן נכונות.

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט