בתאריך 1.1.14 התקיימה ישיבה בחברת בנייה ירוקה בע”מ (להלן – “החברה“) לקראת פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2013. בישיבה זו הפנה סמנכ”ל הכספים את תשומת לב הנוכחים, לעובדה כי לחברה התחייבות כספית בסכום משמעותי כלפי מחזיקי אג”ח אשר מועד פירעונה הינו ב- 1.3.15, כלומר בעוד שנה וחודשיים. ידוע כי לחברה אין מקורות כספיים לפירעון ההתחייבות והיא לא צפויה להשיג מקורות אלה עד ליום 1.3.15, מצב שעלול להעמיד את החברה בפני סכנת חדלות פירעון.
לאור האמור לעיל, טען חשב החברה כי יש להוסיף גילוי בביאורים לדוחות הכספיים לשנת 2013 על קיומם של ספקות משמעותיים לגבי המשך קיומה של החברה כעסק חי.
מנכ”ל החברה שהיה עד לחילופי הדברים, התערב וטען שלדעתו לא נדרש הגילוי האמור בביאורים לדוחות הכספיים.
בחר את ההיגד הנכון ביותר:
-
החשב צודק, מאחר שהתקנים הרלוונטיים מחייבים לכלול גילוי במקרה מסוג זה על קיומם של ספקות משמעותיים להמשך קיומה של החברה כעסק חי.
-
המנכ”ל צודק, מאחר שמועד פירעון ההתחייבות הינו למעלה מ- 12 חודשים מתום תקופת הדיווח (31.12.2013) והמשמעות היא שאין ספקות משמעותיים לגבי המשך קיומה של החברה כעסק חי בשנה הקרובה.
-
המנכ”ל צודק, מאחר שהוספת התייחסות לבחינת הנחת עסק החי מוטלת על רו”ח המבקר, ולא על ההנהלה.
-
החברה אינה מחויבת בהתאם לתקנים הרלוונטיים לבחון את הנחת העסק החי, אולם במקרה דנן גילוי שכזה יספק מידע מהימן יותר על החברה ולכן ראוי לשקול להוסיף את הגילוי בביאורים לדוחות הכספיים.
-
הוספת גילוי על קיומם של ספקות משמעותיים להמשך קיומה של החברה כעסק חי עלולה לגרום לקריסת החברה ועל כן בהתאם להוראות המסגרת המושגית, אין לכלול בדוחות הכספיים גילוי שעלול לגרום לקריסת החברה. לחילופין על החברה לפעול להשגת המקורות לפירעון ההתחייבות.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
פתרון החשב צודק, מאחר שהתקנים הרלוונטיים מחייבים לכלול גילוי במקרה מסוג זה על קיומם של ספקות משמעותיים להמשך קיומה של החברה כעסק חי. סעיף 25 ל- IAS 1 קובע כי: “ההנהלה נדרשת להעריך את יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי כאשר היא מכינה דוחות כספיים. כאשר ההנהלה, בעת ביצוע ההערכה, מודעת לכך שקיימות אי ודאויות מהותיות שקשורות לאירועים או למצבים שעשויים להטיל ספק משמעותי על יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי, על הישות לתת גילוי לאי ודאויות אלה” סעיף 26 ל- IAS 1 קובע כי: בעת ההערכה אם הנחת העסק החי היא נאותה, ההנהלה מביאה בחשבון את כל המידע הניתן להשגה לגבי העתיד, שהוא לפחות ל-12 חודש מסוף תקופת הדיווח, אך לא מוגבל לתקופה זו. כלומר, הערכת הנחת העסק החי אינה מוגבלת ל-12 חודש בלבד והיא תלויה נסיבות המקרה. בנתוני השאלה עולה כי לחברה אין יכולת מעשית להשיג את המקורות הנדרשים לפרעון ההתחייבות שמועד פירעונה ב- 1.3.15. לאור האמור, אכן קיימים ספקות משמעותיים להמשך קיומה של החברה כעסק חי ועל הנהלת החברה לאחר גיבוש מסקנה זו לכלול גילוי נאות בביאורים לדוחות הכספיים. להרחבה ראה גם החלטת אכיפה בביקורת 12-1.