במהלך ישיבת הדירקטוריון של חברת עידן בע״מ (להלן – ״החברה״) ברבעון הראשון לשנת 2017 הוצגה לדירקטוריון טיוטת הסכם בין החברה לבין חברת אהוד בע״מ (להלן – “חברת אהוד“) שמעוניינת להשקיע בחברה. בהתאם להסכם, החברה תעניק אופציה לחברת אהוד לרכוש 20,000 מניות של החברה ביום 31.12.2017. מחיר המימוש לכל מניה הינו 150 ש״ח. מטבע הפעילות של החברה הינו ש״ח.

בפני הדירקטוריון הוצגו החלופות הבאות ליישום ההסכם:

חלופה א׳ – סילוק האופציה יהיה נטו במניות.

חלופה ב׳ – סילוק האופציה יהיה ברוטו במניות.

חלופה ג׳ – סילוק האופציה יהיה נטו במזומן.

חלופה ד׳ – לחברת אהוד תינתן האפשרות לבחור במועד הסילוק בין סילוק ברוטו לבין סילוק נטו במניות.

במהלך הישיבה נשמעו הטענות הבאות:

דירקטור א׳ – ״אם החברה מעוניינת להימנע ככל האפשר מהכרה בהתחייבות במהלך חיי האופציה, חלופה ב׳ עדיפה על חלופה ג׳״.

דירקטור ב׳ – ״אם החברה רוצה להימנע מהכרה ברווח/הפסד בגין ההסכם עליה לבחור בחלופה א׳ או ב׳״.

דירקטור ג׳ – ״ככל שהחברה תבחר את חלופה א’ או ב’, עשוי להיווצר לבעלי המניות הקיימים שינוי בשיעור ההחזקה״.

סמן/י את ההיגד הנכון מבין ההיגדים הבאים:

1. רק דירקטורים א׳ ו-ג’ צודקים.
   
2. רק דירקטורים ב׳ ו-ג׳ צודקים.
   
3. רק דירקטור א׳ צודק.
   
4. רק דירקטור ב’ צודק.
   
5. רק דירקטור ג׳ צודק.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.