חברת לובינסקי בע”מ (להלן – “החברה“), יבואנית פיז’ו, יצאה במבצע הבא למכונית פיז’ו 3008 בתנאים הבאים:

• הקונה ישלם את מלוא מחיר המכונית על סך של 160,000 ₪ במועד הרכישה (מסירת המכונית);
• בתום 3 שנים ממועד הרכישה, לקונה יש אופציה למכור את המכונית חזרה לחברה תמורת 100,000 ₪;
• אם הקונה לא מימש את האופציה בתוך שבוע מהמועד בו חלפו 3 שנים ממועד הרכישה, האופציה פוקעת;
• הקונה מתחייב לשמור על המכונית במצב נאות, למעט בלאי טבעי. במקרה של תאונה, או במקרה של חבלה אחרת במכונית שאינה נובעת מבלאי טבעי, החברה מסירה את המחויבות שלה לרכישה המכונית בחזרה.

לפי ניסיון העבר, מחיר המחירון של המכונית בתום 3 שנים הינו כ- 72% ממחירה המקורי, וסטיית התקן אינה עולה על 4% ממחירה המקורי של המכונית. מומחים בענף הרכב מעריכים שהשווי ההוגן של האופציה לרכישה חזרה הוא כ- 2,000 ₪. הנח כי שווי האופציה מהותי לחברה.

הנח שיעור היוון 0%.

מהו ההיגד הנכון ביותר מבין ההיגדים הבאים?

1. החברה תכיר בהכנסות ממכירת המכונית בסך 158,000 ₪ במועד מסירת המכונית, ובמקביל תכיר בהתחייבות בסך כ- 2,000 ₪ בגין האופציה לרכישה בחזרה.
   
2. החברה לא תוכל להכיר בהכנסות במועד מכירת המכונית שנמכרת במבצע, מכיוון שנותר אצלה סיכון משמעותי.
   
3. החברה תכיר בהכנסות ממכירת המכונית בסך 60,000 ₪ במועד מסירת המכונית, ובמקביל תכיר במועד זה בהפרשה בסך 100,000 ₪ בגין מחויבותה לרכישה בחזרה של המכונית.
   
4. החברה תכיר בהכנסות ממכירת המכונית בסך 160,000 ₪ במועד מסירת המכונית, מכיוון שהסיכוי לרכישה חזרה אינו משמעותי.
   
5. החברה תכיר בהכנסות ממכירת המכונית בסך 58,000 ₪.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט