ביום 1 בינואר 2015 התקשרה חברת פרוטו בע”מ (להלן: “החברה“) בהסכם לרכישת מניות חברת גרין בע”מ (להלן: “גרין“) שהינה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב. רכישת המניות בוצעה במסגרת של הקצאה פרטית.

במסגרת ההסכם הנפיקה גרין לחברה 150,000 מניות בנות 1 ₪ ע.נ. כ”א בתמורה כוללת של 300,000 ₪ (מחיר המשקף הנחה של 10% ביחס למחיר השוק באותו מועד). בהסכם נקבע כי המניות יונפקו לחברה באופן מיידי ואילו הרישום המניות למסחר בבורסה ייעשה ב-3 פעימות (50,000 מניות בכל פעימה), כאשר המרווח בין כל פעימה הינו 6 חודשים. הפעימה הראשונה נקבעה ליום 31 בדצמבר 2015. הנח כי שיעור ההחזקה של החברה בגרין צפוי להיות כ-5%.

החברה סיווגה את השקעתה בקבוצת ני”ע זמינים למכירה.

בדיון שנערך במשרד רו”ח קרי, תומפסון ושות’ עלתה שאלת סיווג ההשקעה בגרין בדוחות החברה ואופן מדידתה ליום 31 בדצמבר 2015. במסגרת הדיון בשאלה זו הושמעו הדעות וחילופי הדברים דלקמן:

1. רו”ח איגוואדלה – היות שמדובר על חברה ציבורית הרי שיש למניות מחיר שוק מצוטט. על כן, יש לסווג את כל ההשקעה כזמינה למכירה ולמדוד אותה בשווי הוגן דרך רווח והפסד לפי מחיר המניה המצוטט.
   
2. רו”ח תומפסון – צריך לשים לב שרוב המניות לא נרשמו למסחר, רק שליש מהמניות (הפעימה הראשונה) נרשמו למסחר. נותרו עוד מניות שאינן רשומות למסחר ושעליהן חלה מגבלה. לכן, את אותן מניות חסומות נמדוד בהתאם למודל העלות עד למועד רישומן למסחר, ורק לאחר רישומן למסחר, נעבור למדידה בשווי הוגן.
   
3. רו”ח קרי – אינני מסכים עם הדברים שנאמרו ע”י חבריי. המניות בחלקן חסומות למסחר אבל אל לנו לשכוח כי למניות (אפילו לאלו החסומות) יש מחיר שוק מצוטט. כמו כן, אנו חייבים להתחשב במגבלה שחלה על חלק מהמניות. מכאן, עלינו לסווג את המניות שנרשמו למסחר בפעימה הראשונה כזמינות למכירה ולמדוד אותן בשווי הוגן. גם את חלק המניות שלא נרשמו למסחר יש להציג בשווי הוגן, אולם עלינו לבחון את הצורך לבצע תיאום למחיר המניה בשוק עקב החסימה כאמור.
   
4. רו”ח דיויד – אני טוען שיש להציג את ההשקעה כולה בהתאם למודל העלות זאת כדי ליצור אחידות שכן מדובר באותן מניות שנרכשו כמקשה אחת בהסכם כאמור.
   

הטענה של מי מבין רואי החשבון הנכונה ביותר?

1. רו”ח קרי.
   
2. רו”ח דיויד.
   
3. רו”ח תומפסון.
   
4. רו”ח איגוואדלה.
   
5. כל רואי החשבון טועים.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט