חברה ג’ שהיא חברה תעשייתית ציבורית בישראל (להלן – החברה) נוהגת להתקשר עם לקוחותיה בעסקות למכירת מוצריה בתנאי אשראי הנעים בטווח שבין שוטף 90+ יום לשוטף 60+ יום. החברה נוהגת לכלול בהסכמים עם לקוחותיה תנאי המאפשר לחברה לבקש מהלקוח להקדים את פירעון יתרת סכום החוב שלו לחברה ביחס לתנאי האשראי המקוריים שנקבעו באותו הסכם. בתמורה להקדמת הפירעון משלמת החברה ללקוח ריבית ממועד התשלום בפועל עד למועד המקורי בו היה אמור להתבצע פירעון החוב על ידי הלקוח. הריבית המשולמת ללקוח בגין הקדמת התשלום משקפת את עלות המימון של החברה לתקופה בה הוקדם התשלום, ונגזרת מריביות השוק הרלוונטיות לאותה תקופה. בפועל משולמת הריבית על ידי הפחתת הסכום אותו משלם הלקוח לחברה, אולם החיוב מבוצע בחשבוניות נפרדות.
מבירורים שנערכו עם החברה בקשר להתקשרויותיה עם לקוחותיה עולה, כי החברה נוהגת, באופן קבוע, במהלך העסקים הרגיל, לפנות לחלק מהלקוחות בבקשות להקדמת תשלומים, אשר מצידם נענים לבקשת החברה ומבצעים את הקדמת התשלום כאמור.
מהו הטיפול החשבונאי הנאות שעל החברה לנקוט לגבי העסקות המתוארות בדוחותיה הכספיים:
א. הכרה בהכנסה ממכירות בגובה מלוא סכום מחיר המכירה המקורי ובמקרים בהם מתבצעת הקדמת תשלום על פי תנאי ההסכם נזקף הפער בין מחיר המכירה המקורי לבין המזומן שמשולם בפועל כהוצאת מימון.
ב. הכרה בהכנסה ממכירות בגובה מלוא סכום מחיר המכירה המקורי ובמקרים בהם מתבצעת הקדמת תשלום על פי תנאי ההסכם נזקף הפער בין מחיר המכירה המקורי לבין המזומן שמשולם בפועל כהקטנת ההכנסות.
ג. מכיוון שאין החברה מעניקה חלופת תשלום במזומן בעת המכירה, עסקת הקדמת התקבולים, ככל שמתבצעת, הינה עסקת מימון נפרדת מעסקת המכירה שתוכר ותטופל בנפרד אם וכאשר תפנה החברה ללקוח להקדמת התשלום. זאת בהתאמה לחשבוניות הנפרדות שהחברה מוציאה.
ד. מקום בו צפוי ביום המכירה כי הלקוח יקדים את התשלום, לבקשת החברה, על החברה להכיר בהכנסה בגובה הסכום אותו היא צופה לקבל מהלקוח תוך הבאה בחשבון של הקדמת התשלום כאמור. ההפרש בין סכום המזומן שהתקבל בפועל לבין שווי העסקה ייזקף על פני התקופה שממועד העסקה ועד למועד התשלום מהלקוח כהכנסות מימון.
ה. בכל מקרה אין להפריד בין עסקת ההכנסה לעסקת המימון שכן מדובר בתקופת אשראי קצרה של עד שוטף 90+.
ו. בהתחשב באי הוודאות הקיימת אין כלל להכיר בהכנסה עד לחלוף תקופת האשראי המקסימלית – שוטף 90+.
כל הזכויות שמורות © אוניברסיטת תל אביב
פתרון