להלן מספר היגדים בנוגע להוראות תקן חשבונאות בינלאומי 37 – הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים (להלן – “התקן“):
היגד I: חברת אלונה בע”מ (להלן בהיגד זה – “החברה“) אשר עוסקת בתחום המסעדנות קיבלה ביום 10.1.2017 תלונה מלקוח קבוע באחת ממסעדותיה של החברה, על קיומם של חומרים שפג תוקפם במנות אותן מגישה המסעדה. התלונה התייחסה לאירוע שקרה ביום 1.1.2017 בשעות הערב. ביום 20.1.2017 החברה החליטה לפצות את הלקוח ושילמה לו סכום חד פעמי של 100,000 ₪ במזומן. הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2016 פורסמו ביום 31.3.2017. על פי הוראות התקן, החברה נדרשת להכיר בדוחותיה הכספיים לשנת 2016 בהפרשה בסכום של 100,000 ₪.
היגד II: חברת אוסטר (להלן בהיגד זה – “החברה“) אשר משמשת כסוכנות נסיעות קיבלה ביום 10.1.2017 תלונה ממטייל, על כרטיס טיסה שרכש מהחברה ואשר בוטל, ללא קבלת החזר כספי. התלונה התייחסה לאירוע שקרה ביום 31.12.2016. ביום 20.4.2017 החברה החליטה לפצות את הלקוח ולמנוע ממנו להתקדם בהליכים משפטיים ושילמה לו סכום חד פעמי של 200,000 ₪ במזומן. יועציה המשפטיים של החברה צפו בהסתברות של מעל 50% שהתלונה תוביל לתזרים שלילי בעתיד נכון ליום 31.3.2017. הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2016 פורסמו ביום 31.3.2017. על פי הוראות התקן, החברה אינה נדרשת
להכיר בדוחותיה הכספיים לשנת 2016 בהפרשה כלשהי.
היגד III: חברת אבנר (להלן בהיגד זה – “החברה“) אשר עוסקת בתחום ביטחון המידע קיבלה ביום 10.1.2017 תלונה מלקוח, על דליפת מידע חמורה אשר לטענתו גרמה לפגיעה קשה בהתמודדות מול חברות מתחרות אחרות באותו ענף. התלונה התייחסה לאירוע שקרה ביום 31.12.2016. ביום 20.4.2017 גילה הלקוח המתלונן כי מדובר בדליפת מידע פנימית שאינה קשורה לשירותים שקיבל מהחברה וביטל את תלונתו. יועציה המשפטיים של החברה צפו בהסתברות של מעל 50% שהתלונה תוביל לתזרים שלילי בעתיד נכון ליום 31.3.2017. הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2016 פורסמו ביום 31.3.2017. על פי הוראות התקן, החברה אינה נדרשת להכיר בדוחותיה הכספיים לשנת 2016 הפרשה כלשהי.
איזה/אילו מבין ההיגדים הנ”ל נכון/ים?
-
כל ההיגדים לא נכונים.
-
רק היגד I נכון.
-
רק היגדים I ו-III נכונים.
-
רק היגד II נכון.
-
רק היגד III נכון.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
פתרון כל ההיגדים לא נכונים. על פי ס’ 14 לתקן IAS 37, “יש להכיר בהפרשה כאשר: היגד I לא נכון: אין להכיר בהפרשה בדוחות הכספיים של שנת 2016, מכיוון שמדובר באירוע שחל לאחר תאריך המאזן. תנאי א’ (“אירועי העבר”) לא מתקיים. היגדII לא נכון: יש להכיר הפרשה בדוחות של שנת 2016, מכיוון שמדובר באירוע שחל לפני תאריך המאזן. כלומר, כל התנאים להכרה בהפרשה מתקיימים. עצם העובדה שתשלום הפיצוי בוצע לאחר פרסום הדוחות אינה משנה את העובדה שיש להכיר בהפרשה בספרים. היגדIII לא נכון: יש להכיר הפרשה בדוחות של שנת 2016 מכיוון שמדובר באירוע שחל לפני תאריך המאזן. כלומר, כל התנאים להכרה בהפרשה מתקיימים. עצם העובדה שהתלונה של הלקוח בוטלה לאחר פרסום הדוחות אינה משנה את העובדה שיש להכיר בהפרשה בספרים.