חברת FOOD בע”מ (להלן – “החברה“) עוסקת בייצור מוצרי מזון. בחודש ינואר 2016 ביצעה החברה את עסקת ההחלפה הבאה: אפונה במשקל כולל של 3,000 ק”ג הוחלפה תמורת אורז מלא של חברת VIA מאנגליה במשקל 2,000 ק”ג. האורז של חברת VIA מיועד עבור צרכנים המוכנים לשלם פרמיה משמעותית עבור אוכל בריא יותר.
עלות היצור של מלאי האפונה הינה 2 ₪ לק”ג. המחיר הרגיל בו החברה מוכרת מלאי אפונה בהיקף דומה הינו 3 ₪ לק”ג.
אילו החברה הייתה רוכשת מלאי אורז מלא של חברת VIA במזומן, היא הייתה משלמת 4 ₪ לק”ג.
בהכנת הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2106 התעורר ויכוח בקשר לדרך הנאותה לרישום עסקת ההחלפה.
בחר בתשובה הנכונה ביותר לגבי רישום עסקת ההחלפה:
-
החברה תזקוף לעלות המכר סכום של 6,000 ₪ ותכיר במכירות בסך 8,000 ₪ בגין מכירת האפונה מתוצרתה.
-
החברה תזקוף לעלות המכר סכום של 6,000 ₪, ותכיר במלאי של אורז כנגד מכירות בסך 9,000 ₪ בגין מכירת האפונה מתוצרתה.
-
מדובר בהחלפה של מוצרים דומים, מאחר שמדובר על מוצרי מזון. לכן, אסור לחברה להכיר ברווח כל עוד לא מכרה את האורז שקיבלה ללקוחות חיצוניים.
-
החברה תזקוף לעלות המכר סכום של 9,000 ₪ ותכיר במכירות בסך 8,000 ₪ בגין מכירת האפונה מתוצרתה.
-
החברה תזקוף לעלות המכר סכום של 12,000 ₪ ותכיר במכירות בסך 20,000 ₪ בגין מכירת האפונה מתוצרתה.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
פתרון החברה תזקוף לעלות המכר סכום של 6,000 ₪ ותכיר במכירות בסך 8,000 ₪ בגין מכירת האפונה מתוצרתה. תקן חשבונאות בינלאומי 18 לא מגדיר את המושג “דומה” אבל הוא מספק דוגמאות של החלפת חלב ונפט. מה שמאפיין דוגמאות אלה הוא כי מדובר בנכסים זהים והספקים מחליפים מלאי באתרים שונים על מנת להיענות לביקוש בעיתוי מתאים באתר מסוים. במקרה שלפנינו לא מדובר במוצרים זהים. בנוסף, מטרת ההחלפה אינה בגלל עיתוי הביקוש באתרים השונים. סעיף 12 ל- IAS 18 קובע כי כאשר סחורות נמכרות או שירותים סופקו כנגד החלפת סחורות או שירותים שאינם דומים ההחלפה נחשבת כעסקה המניבה הכנסות. ההכנסות נמדדות לפי השווי ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו בהתחשב בסכומי מזומנים או שווי מזומנים כלשהם שהועברו. לכן על החברה לרשום את ההכנסות בהתאם לשווי ההוגן של התמורה נטו שהתקבלה (סעיפים 9 ו-12 ל-IAS 18). מצד אחד התקבל מלאי אורז שניתן למוכרו בישראל תמורת 8,000 ₪, דהיינו השווי הוגן של המלאי הוא 8,000 ₪ ומאידך עלות המכר הינה 6,000 ₪. לכן פקודת היומן שתירשם היא: ח’ מלאי אורז 8,000 ז’ מכירות 8,000 ח’ עלות המכר 6,000 ז’ מלאי אפונה 6,000