ברת שני בע”מ (להלן – “החברה“) עוסקת ממועד הקמתה בייצור ושיווק של צעצועים לגיל הרך.

ביום 29/6/2014 החליט דרקטוריון החברה להתמקד בשיווק הצעצועים ולמכור את מגוון הנכסים וההתחייבויות הקשורים לייצור, כדלקמן: קו יצור, שתי מכונות אריזה, מלאי ושתי הלוואות לזמן ארוך שניטלו לשם רכישת קו היצור. הנח כי הדירקטוריון מחויב לתכנון המכירה. החל מיום 30/6/2014 קבוצת המימוש זמינה למכירה במצבה הנוכחי והחלה תכנית פעילה לאיתור רוכש. הנכסים וההתחייבויות משווקים במחיר סביר וחזוי שעד ליום 31/3/2015 קבוצת המימוש תמכר.

לאור התפתחות זו, כינס מנהל הכספים בחברה את עובדי מחלקת הכספים לשם דיון בהשלכות החשבונאיות הנובעות מהחלטה זו.

להלן טענות שהעלו חברי מחלקת הכספים בפגישה זו:

עמוס: “מאחר שההחלטה על מכירת קבוצת המימוש מהווה סממן שלילי לירידת ערך, במועד הסיווג לראשונה של קבוצת המימוש כמוחזקת למכירה עלינו לבדוק תחילה את הצורך בהכרה בהפרשה לירידת ערך בהתאם להוראות IAS-36 ורק לאחר מכן להפעיל את הוראות IFRS-5 ולבחון האם יש צורך בהכרה בהפסד הון נוסף”.

הילה: “אין צורך להפעיל את IAS-36, שכן החלטה על מכירה מוקדם מהצפוי אינה מהווה סימן לירידת ערך”.

פזית: “בין אם מפעילים את IAS-36 לבין אם לאו, ההשפעות התוצאתיות תהיינה זהות לחלוטין, שכן בכל מקרה עלינו להעמיד את קבוצת המימוש לפי הנמוך מבין הערך הפנקסני טרם הפעלתו לבין השווי ההוגן נטו”.

יוחאי: “במדידה העוקבת לפי IFRS-5, ירידה ערך תרשם כהפסד הון ולא כהקטנת קרן הערכה מחדש גם לגבי נכסים אשר טופלו לפי מודל הערכה מחדש לפני הפעלת IFRS-5”.

סמן את התשובה הנכונה ביותר:

1. עמוס ויוחאי צודקים.
   
2. עמוס ופזית צודקים.
   
3. הילה ופזית צודקים.
   
4. הילה ויוחאי צודקים.
   
5. רק אחד מהעובדים צודק.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.