חברת ברי הברווז (להלן – “ברי” או “החברה“) הינה חברה ישראלית העוסקת בייצור ומכירת בריכות פרטיות מחוממות. החברה מוחזקת ע”י שלושה בעלי מניות בשיעורים שווים – דניאל, מאור ואייל.

ביום 1 באפריל, 2016 העניקה החברה לדניאל הלוואה בסך 2 מיליון ש”ח הנושאת ריבית בשיעור 5% (ריבית השוק הינה 9%). ההלוואה תוחזר ב-5 תשלומים שנתיים שווים (קרן וריבית) החל מיום 1 באפריל 2017. בהתאם לתנאי ההלוואה, החזר ההלוואה השנתי יקוזז מחלקו של דניאל בדיבידנד שתחלק החברה (החברה נוהגת לחלק דיבידנדים ביום 1 באפריל של כל שנה בגין רווחי השנה הקודמת). עוד נקבע, כי אם בשנה מסוימת, הדיבידנד לו זכאי דניאל יהיה נמוך מהחזר ההלוואה השנתי, ההפרש לא יוחזר ע”י דניאל אלא ייצבר ויוחזר בשנה העוקבת כשהוא נושא ריבית בשיעור של 5% ובאותו אופן, קרי הפירעון יעשה באמצעות קיזוז מדיבידנד שיחולק על ידי החברה. למען הסר ספק לחברה אין זכות לדרוש החזר כלשהו במידה שהיא לא מחלקת דיבידנדים. להלוואה לא נקבע מועד פירעון סופי (לאותם סכומים שטרם נפרעו באמצעות הדיבידנד שמחולק), אך נקבע כי דניאל יקבל את חלקו בפירוק החברה בניכוי יתרת ההלוואה אם קיימת במועד הפירוק.

להלן מספר טענות בקשר לטיפול החשבונאי בהלוואה בספרי החברה:

טענה א’ – לדניאל קיימת מחויבות להחזר ההלוואה, על כן על החברה להכיר בנכס פיננסי בגינה. לחברה נוצר משאב כלכלי שמהותו הינה הזכות לקבל מזומן מדניאל. עצם העובדה שההלוואה נושאת ריבית תומכת בגישה זו. על החברה להכיר בנכס פיננסי במלוא סכום ההלוואה.

טענה ב’ – לחברה אין זכות חוזית לקבלת מזומן או נכס פיננסי אחר, על כן אין להכיר בהלוואה כנכס פיננסי ועל החברה לראות במלוא סכום ההלוואה כקיטון מההון. למעשה המהות הכלכלית של ההלוואה הינה דיבידנד ששולם מראש לבעל המניות. בהתאם, אין להכיר בהכנסות מימון בגין ההלוואה.

טענה ג’ – לחברה אין זכות חוזית לקבלת מזומן או נכס פיננסי אחר, על כן אין להכיר בהלוואה כנכס פיננסי ועל החברה לראות במלוא סכום ההלוואה כקיטון מההון. המהות הכלכלית של ההלוואה הינה דיבידנד ששולם מראש לבעל המניות. הואיל וההלוואה נושאת ריבית, יש להכיר בהכנסות מימון בגין מרכיב הריבית בלבד.

טענה ד’ – לדניאל קיימת מחויבות להחזר ההלוואה, על כן על החברה להכיר בנכס פיננסי בגינה. לחברה נוצר משאב כלכלי שמהותו הינה הזכות לקבל מזומן מדניאל. עצם העובדה שההלוואה נושאת ריבית תומכת בגישה זו. על החברה להכיר בנכס פיננסי לפי השווי ההוגן של ההלוואה (בהתאם לריבית השוק) כאשר ההפרש בין סכום ההלוואה לבין השווי ההוגן שלה ייזקף להון.

בחר/י את התשובה הנכונה:

1. רק טענה ב’ נכונה.
   
2. רק טענה א’ נכונה.
   
3. רק טענה ג’ נכונה.
   
4. רק טענה ד’ נכונה.
   
5. אף טענה אינה נכונה.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.