בחר את הטענה הנכונה ביותר מבין הטענות הבאות בהתאם להוראות המסגרת המושגית:
-
ההכרה במוניטין אינה עולה בקנה אחד עם הוראות המסגרת המושגית לגבי הכרה בנכסים.
-
במסגרת המושגית נקבעו כללים איכותיים ורף כמותי לבחינת מהותיות.
-
חברה המצויה בהליכי פירוק מחויבת לגרוע את נכסיה ואת התחייבויותיה, הואיל ונכסים והתחייבות אלה כבר לא מקיימים את ההגדרות של נכס והתחייבות בהתאם למסגרת המושגית.
-
השקעת בעלים מביאה לגידול בהטבות הכלכליות של חברה ולפיכך מקיימת את ההגדרה של הכנסה בהתאם למסגרת המושגית.
-
אין בתקינה הבינלאומית מסגרת מושגית.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
פתרון ההכרה במוניטין אינה עולה בקנה אחד עם הוראות המסגרת המושגית לגבי הכרה בנכסים. טענה 1 נכונה: ההכרה במוניטין נעשית רק בצירוף עסקים (מוניטין מוגדר כנכס המייצג את ההטבות הכלכליות העתידיות הנובעות מנכסים אחרים שנרכשו בצירוף עסקים אשר לא זוהו בפני עצמם ולא הוכרו בנפרד) ומשכך אינה מייצגת צפי להטבות כלכליות בגין הנכס עצמו וגם אין למוניטין עלות או ערך שניתן למדידה באופן מהימן אלא הוא ערך שייר. בנוסף, ניתן לטעון שמוניטין אינו נשלט בידי הישות משכך ניתן לטעון כי ההכרה במוניטין לא עולה בקנה אחד עם המסגרת המושגית. טענה 2 לא נכונה: במסגרת המושגית אכן נקבעו כללים איכותיים לבחינת מהותיות אולם הוועדה ציינה כי אינה יכולה לקבוע רף כמותי אחיד למהותיות (סעיף 3.11 למסגרת המושגית). טענה 3 לא נכונה: כאשר ישות מצויה בהליך של פירוק, למעשה הנחת העסק לא מתקיימת לגביה. במצב כזה יתכן שיש להכין דוחות כספיים על בסיס אחר אולם המסגרת המושגית לא קובעת חובה להכין דוחות כספיים במתכונת מסוימת ובוודאי לא קובעת שיש לגרוע את כל הנכסים וההתחייבויות (סעיף 4.1 למסגרת המושגית). טענה 4 לא נכונה: ההגדרה של הכנסות כוללת גידול בהטבות כלכליות בדרך של תזרים חיובי או גידול בנכסים , או קיטון בהתחייבויות, שתוצאתם גידול בהון, למעט גידול בהון הנובע מהשקעות בעלים (סעיף 4.25 למסגרת המושגית).