ביום 1/1/2016 הגיעה חברת ברית בע”מ (להלן – “החברה“) להסדר תשלום מבוסס מניות עם עובדי הפיתוח המועסקים על ידה, כדלקמן:

כל אחד מ- 50 עובדי הפיתוח של החברה זכאי לבחור בין קבלת 1,000 מניות של החברה, לבין קבלת מזומן בשווי של 800 מניות וזאת בתנאי שימשיך לעבוד בחברה במשך 3 שנים, ובתנאי שמחיר המניה יגיע ל-40 ₪ בתום תקופת ההבשלה. במידה שהעובדים יבחרו בחלופת ההון, המניות תהיינה חסומות למשך 3 שנים.

שיעור המס 25%. במענק זה החברה בחרה את מסלול המס הפירותי לפיו, במידה שהעובדים יבחרו בחלופת המניות, החברה תקבל הטבת מס לפי השווי ההוגן של המניות (החסומות) במועד המימוש ואילו אם העובדים יבחרו בחלופת המזומן, תינתן לחברה הטבת מס בגובה התשלום ששולם לעובדים.

להלן מספר טענות בהקשר להסדר זה:

טענה א’ – הסדר זה לא מהווה מכשיר מורכב ולכן, במועד ההענקה, אין צורך לפצל את המענק בין מענק הוני לבין מענק התחייבותי.

טענה ב’ – במידה שהחברה צופה, בנקודת זמן מסוימת, כי תנאי השוק לא יתקיים, יש להמשיך להכיר בהוצאות שכר הן בגין המענק שיסווג כמענק הוני והן בגין המענק שיסווג כמענק התחייבותי, תוך התעלמות מצפי זה.

טענה ג‘ – יש לבחון בכל מועד דיווח כספי האם תנאי השוק צפוי להתקיים. במידה שהחברה מעריכה שתנאי השוק לא צפוי להתקיים, לא יוכר נכס מס נדחה בדוחות הכספיים בגין הסדר זה (או שנסגור נכס מס נדחה שנוצר קודם לכן, לפי העניין).

סמן את התשובה הנכונה ביותר מבין האפשרויות הבאות:

1. טענה ג’ נכונה.
   
2. כל הטענות נכונות.
   
3. טענות א’ ו ב’ נכונות.
   
4. טענות א’ ו ג’ נכונות.
   
5. טענה א’ נכונה.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט