סמן את הטענה הנכונה ביותר מבין הטענות שלעיל:

1. כאשר חברה מוכרת מוצרים שמיוצרים על ידי יצרן מסוים (החברה הינה נציגה מקומית של היצרן), במידה שאספקת המוצר נעשית ישירות מהיצרן ללקוח הסופי ובמידה שהאחריות לטיב המוצר והאחריות כלפי הלקוח מבוצעת ע”י יצרן המוצר, ניתן לומר כי סביר שהחברה הינה סוכן ועליה להכיר בהכנסות על בסיס נטו.
   
2. כאשר חברה מבצעת עסקת חליפין (ברטר) של סחורות, החברה מכירה בהכנסה לפי השווי ההוגן של התמורה שהוענקה ע”י החברה.
   
3. כאשר חברה מעניקה הנחה בעת מכירת מוצר מסוים, עליה לרשום את ההכנסה בסכום ברוטו, כלומר לפני ההנחה. לאחר מכן על החברה להכיר בהנחה שניתנה כהוצאה.
   
4. חברה מחזיקה ב-30% מהון המניות של חברה אחרת. כאשר החברה האחרת מחלקת דיבידנד, על החברה להכיר בהכנסה כאשר התגבשה הזכות המשפטית לקבלת הדיבידנד.
   
5. כאשר חברה מוכרת מוצרים ומקבלת כתמורה עמלה באחוז קבוע מכל עסקה ניתן לומר בהכרח שהיא מהווה סוכן ועליה להכיר בהכנסות על בסיס נטו.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט