להלן מספר היגדים בקשר להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 13:
היגד 1: במקרים שבהם מדידת השווי ההוגן של נכסים או של התחייבויות כוללת שימוש בנתונים ברמות שונות של מדרגי שווי הוגן, מדידת השווי ההוגן תסווג בכללותה לפי הרמה הגבוהה ביותר של הנתון שהוא משמעותי למדידה בכללותה.
היגד 2: השימוש המיטבי של נכס לא פיננסי מביא בחשבון את השימוש של הנכס שהוא אפשרי מבחינה פיזית, מותר מבחינה משפטית, אולם אינו מביא בחשבון האם הוא מפיק הכנסה ותזרימי מזומנים מספקים.
היגד 3: השווי ההוגן של התחייבות פיננסית עם מאפיין דרישה (לדוגמה פיקדון לפי דרישה) אינו נמוך מהסכום שישולם בעת הדרישה, מהוון מהמועד הראשון בו ניתן לדרוש את תשלום הסכום.
היגד 4: במדידת שווי הוגן של מכשירים הוניים, ישות תמקסם את השימוש בנתונים שאינם ניתנים לצפייה ותמזער את השימוש בנתונים שניתנים לצפייה.
סמן את התשובה הנכונה ביותר מבין האפשרויות הבאות:
-
רק היגד 3 נכון.
-
רק היגדים 1 ו-3 נכונים.
-
רק היגד 3 ו-4 נכונים.
-
רק היגדים 2 ו-4 נכונים.
-
רק היגד 4 נכון.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
פתרון רק היגד 3 נכון. היגד 1 אינו נכון – בהתאם לסעיף 73 ל-IFRS 13 , מדידת השווי ההוגן צריכה להיות לפי הרמה הנמוכה ביותר ולא הגבוהה ביותר. היגד 2 אינו נכון – בהתאם לסעיף 28ג’ ל-IFRS 13 , יש להביא בחשבון אם השימוש בנכס מפיק הכנסה ותזרימי מזומנים מספקים. היגד 3 נכון – בהתאם לסעיף 47 ל-IFRS 13, השווי ההוגן של התחייבות פיננסית עם מאפיין דרישה (לדוגמה פיקדון לפי דרישה) אינו נמוך מהסכום שישולם בעת הדרישה, מהוון מהמועד הראשון בו ניתן לדרוש את תשלום הסכום. היגד 4 אינו נכון – בהתאם לסעיף 36 ל-IFRS 13 , התשובה הפוכה.