חברת שולטהייס בע”מ (להלן – “החברה“) הינה חברה ציבורית שפועלת לפי כללי ה- IFRS. בישיבת ועדת הביקורת של החברה התעורר ויכוח בנושא הטיפול החשבונאי בסוגיה מסוימת בה לא פורסם תקן חשבונאי או פרשנות ספציפיים.

מוטי: טען כי במקרה שאין התייחסות לסוגיה בתקן או פרשנות ספציפיים, יש לאמץ מדיניות חשבונאית בהתאם לפרשנות ספציפית שפורסמה בנושא על ידי ה- FASB בארה”ב. ככל שאין התייחסות לסוגיה גם בתקינה האמריקאית אז יש לפנות למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים.

יוסי: טען כי במקרה שאין התייחסות לסוגיה בתקן או פרשנות ספציפיים, ראשית יש לבדוק אם קיים תקן או פרשנות בנושא דומה, ורק אם לא קיים, אז יש לפנות לתקינה האמריקאית או לתקינה הישראלית. במקרה שבו התקינה האמריקאית אינה מתייחסת לנושא יש לפנות למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים.

תמר: טענה כי במקרה שאין התייחסות לסוגיה בתקן או פרשנות ספציפיים, ראשית יש לבדוק אם קיים תקן או פרשנות בנושא דומה, ורק אם לא קיים, אז יש לפנות לפרקטיקה המקובלת בישראל. אם לא ברור מהי הפרקטיקה המקובלת בישראל אז יש לפנות למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים.

מיכל: טענה כי במקרה שאין התייחסות לסוגיה בתקן או פרשנות ספציפיים, ראשית יש לבדוק אם קיים תקן או פרשנות בנושא דומה, ורק אם לא קיים, אז יש לפנות למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים. ככל שהמסגרת המושגית אינה מסייעת בפתרון הסוגיה, יש לפנות לתקינה של מוסד אחר לתקינה חשבונאית שיש לו מסגרת מושגית דומה.

משה: טען כי כולם (חוץ ממנו כמובן) שוגים כיוון שאם לא קיים תקן או פרשנות ספציפיים, ולא קיים תקן או פרשנות בנושא דומה, אז יש לפנות רק לתקינה הישראלית, ורק במקרה שאין התייחסות לסוגיה בתקינה הישראלית יש לפנות למסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים.

טענתנו של מי לדעתך הנכונה ביותר?

1. מיכל.
   
2. מוטי.
   
3. משה.
   
4. תמר.
   
5. יוסי.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.