שנה לאחר שעברו בהצלחה את מבחני ההסמכה של מועצת רואי החשבון, נפגשו ארבעה מתמחים לדיון מרתק, הנוגע למחירי המניות הממוצעים בחישובי הרווח למניה.

להלן הדעות שעלו בדיון:

מתמחה א’ טען: לצורך חישוב הרווח המדולל למניה, תמיד נחשב מחירי מניות ממוצעים לפי ממוצע פשוט לתקופות הרלוונטיות, בהתבסס על מחירי הסגירה בשוק.

מתמחה ב’ טען: מתמחה א’ טועה. תמיד נחשב מחירי מניות ממוצעים לפי ממוצע פשוט לתקופות הרלוונטיות, בהתבסס על המחיר הגבוה והמחיר הנמוך בכל יום מסחר.

מתמחה ג’ טען: כל עוד קיימת תנודתיות גדולה במחירים, יש לחשב את מחירי המניות הממוצעים בהתבסס על המחיר הגבוה והמחיר הנמוך בכל יום מסחר,

ואלו יחשבו מחירים מייצגים יותר. אם לא קיימת תנודתיות, נשתמש במחירי הסגירה בשוק.

מתמחה ד’ טען: אני מצטרף לדעתו של מתמחה ג’, אך מתמחה ג’ שכח פרט חשוב: ישות חייבת ליישם מדיניות עקבית בחישובי מחירי המניה הממוצעים.

לכן, אם היא התחילה לחשב את מחירי המניות הממוצעים לפי מחירי הסגירה, היא לעולם לא תוכל לשנות את המדידה לחישוב לפי מחיר גבוה ומחיר נמוך או להיפך.

הדבר נועד למנוע “מניפולציות” ברווח למניה.

סמן את התשובה הנכונה ביותר:

1. מתמחה ג’ צודק.
   
2. מתמחה א’ צודק.
   
3. מתמחה ב’ צודק.
   
4. מתמחה ד’ צודק.
   
5. כל המתמחים טועים.
   

כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.