להלן מספר טענות:
טענה 1: הכנסות מבניה של דירות מגורים למכירה אשר מטופלות לפי הוראות IAS 18 בקשר עם מכירת סחורות יוכרו תמיד רק בסיום עבודת הבניה בעת העברת הסיכונים והשליטה ללקוח.
טענה 2: כאשר הכנסות מבניה של דירות מגורים למכירה, הניתנות לאמידה באופן מהימן, הינן בתחולת IAS 11, ההכנסה תוכר לפי שלב ההשלמה.
טענה 3: כאשר ישות מתחייבת כחלק מהסכם להקמת דירות מגורים למכירה, לספק, החל ממועד סיום ההקמה, שירותי ניהול לנכס, אזי יש לטפל בהכנסות מהסכם הניהול גם לפי הוראותIAS 11 וגם לפי הוראות IAS 18.
סמן את ההיגד הנכון ביותר מבין ההיגדים הבאים?
-
רק טענה 2 נכונה.
-
רק טענות 1 ו- 2 נכונות.
-
רק טענה 3 נכונה.
-
כל הטענות נכונות.
-
רק טענות 2 ו- 3 נכונות.
כל הזכויות שמורות © האוניברסיטה העברית בירושלים, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי לב והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
פתרון רק טענה 2 נכונה. הפתרון מבוסס על הוראות סעיפים 13, 17 ל– IFRIC 15. טענה 1 אינה נכונה: אם העברת הסיכונים והשליטה נעשים באופן רציף, יש להכיר בהכנסה לפי קצב ההספקה של “הסחורה”; כמו בשיטת שיעור ההשלמה. לדוגמא, במקרה בו הקבלן בונה על שטח הלקוח, מספק את חומרי הבניה והקבלן הוא זה שקבע את המאפיינים העיקריים של המבנה. טענה 2 נכונה: כאשר מכירת דירות מגורים הינה בתחולת IAS 11, יש להפעיל את הכללים של התקן לפיהם ההכנסה תוכר בשיטת שיעור ההשלמה. טענה 3 אינה נכונה: הכנסות משירות שניתן לאחר סיום הבניה אינן חלק מהכנסות חוזה הקמה אלא הן הכנסות ממתן שירות לפי IAS 18.